הגהות רבי עקיבא איגר על שלחן ערוך אבן העזר צ״ט

מהדורה: אפי רברבי: שלחן ערוך אבן העזר, למברג תרמ"ו

מקור שולחן ערוך, אבן העזר צ״ט
1 שמין לאשה אלמנה בגדיה. ובו ב סעיפים: אלמנה שבאה לגבות כתובתה שמין כל בגדיה בין של חול בין של שבת ומנכין אותם מכתובתה וחלוצה דינה כאלמנה ב"י בשם ריב"ש סימן ש"ב אבל גרושה שגירשה בעלה מדעתו בלא טענה אין שמין לה בגדי חול אבל של רגל ושל שבת שמין לה ואין יכולין לסלקה מבגדיה במעות ב"י בשם הריטב"א אלא היא נוטלת אותן בשווין תשובת הרא"ש כלל פ':
2 הנותן מתנה לאשתו אע"פ שהוא מגרשה מדעתו זכתה במתנתה: הגה נ"ל כאן טעות אלא כך ראוי להיות אע"פ שמגרשה שלא מדעתה כגון שסרחה עליו אפ"ה מתנתו שלה וה"ה לאלמנה שנוטלת מתנה כל שאינן דברים שהם מלבושים או תכשיטים העשויין להתנאות בהם ודוקא שעשאן לה הבעל אבל אחרים שנתנו לה תכשיטים בשעת נשואין למתנה גמורה נתכוונו הרי הם כנכסי מלוג שלה ב"י בשם הריב"ש סימן ש"א:
פירוש הגהות רבי עקיבא איגר על שלחן ערוך אבן העזר צ״ט
1 סי' צ"ט ס"א אלמנה. נ"ב ע' לעיל סי' ס"ו בב"ש ס"ק כ"ג:
2 שם שמין כל בגדיה. נ"ב אם כתבם לה והקנה לה בקנין. ע' מוהריק"ש ובאורים גדולים לימוד רי"ז:
3 שם אין שמין לה בגדי חול. נ"ב ע' תשובת תשב"ץ ח"ג בחוט המשולש טור הראשון ס"ז:
4 ב"ש אות ג' י"ל קים לי. נ"ב ומ"מ כלי זהב לכ"ע שמין כמ"ש הריב"ש וכ"כ הסמ"ע סי' ל"ז ס"ק ס"ב:
5 שם אות ז' ואין חילוק. נ"ב וכ"כ המהרח"ש בתשו' ח"ג סי' נ"ג:
6 שם הוי מתנה גמורה. נ"ב ע' תשו' גלאנטי סי' י"ז ותשובת מור"ם רויטנבערג סי' ב' ותשו' מבי"ט סי' כ"ט: